בנם של רחל ויעקב. נולד ביום ג' בשבט תשל"ה (15.1.1975) באור עקיבא. ילד שני במשפחה, אח למוריס, איתן, יפעת, יצחק (איציק) ולילך.

חיים אייל גדל והתחנך באור עקיבא. ילד טוב, משפחתי ורוחש כבוד להוריו. למד בבית הספר היסודי "עציון" בעירו ולאחר מכן בכפר הנוער "תו"ם" של תנועת "בני עקיבא" הסמוך למושב חרב לאת שבעמק חפר, ושם בחר במגמת מכניקה.

מגיל צעיר הפגין נתינה ורצון לסייע, בין היתר עבד כדי לתמוך כלכלית במשפחה. היה קשור מאוד לכל משפחתו, קשר מיוחד התפתח בינו ובין סבתו. מיוזמתו ישן בביתה, טיפל בה ועזר לה לערוך קניות.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחיל האוויר. לאחר ההכשרה שירת בבסיס "שדה דב" כטכנאי ציוד קרקע.

אחרי שלוש שנות שירות השתחרר ועבד באופן זמני כמאבטח.

ביום 9.4.1997 התגייס למשטרת ישראל, בהשראת אביו ששירת בה אף הוא. מתחילת השירות ולאורך עשרים וארבע שנות קריירה שירת בתחנת כפר סבא. למען תחושת יציבות וקביעות שהייתה חשובה לו, נשאר נאמן ליחידת סיור 3 – תחילה כסייר ולאחר מכן כראש משמרת, מפקד היחידה. מאחר שאהב התרחשות ו"אקשן", סבר שתפקידי שטח הם המתאימים לו ביותר וסירב לקידום בתפקידי מטה שאופיים משרדי. הוא חש סיפוק מהעשייה ורצה להוכיח את עצמו. "בשבילי זו לא עוד עבודה. אני לא בא לכאן בשביל להעביר את הזמן. זו שליחות ... אני אוהב את העבודה וחשוב לי להיות כאן", סיפר בריאיון למקומון. לא פעם בעת מחסור בכוח אדם התייצב בתחנה אף שהיה בחופשה ומילא את מקומם של החסרים.

במסגרת תפקידו נקלע לזירות פשע קשות, ובכללן פגיעות בילדים, וחיים תרם לפענוחן. הוא סיפר שחלק מהמקרים נחרתים עמוק בזיכרון, ושהיותו אב בעצמו מקשה על ההתמודדות עוד יותר. "הרגש משתלט", אמר, "מצד אחד אתה צריך להיות מקצועי ולטפל בזירה, ומצד שני מוטלת לפניך ילדה מתה".

חיים הכיר את דינה בתקופת שירותו הצבאי, כשהמתינו בתחנת אוטובוס. עד מהרה היו לבני זוג, וביום 5.3.1997 נישאו. את ביתם הקימו בחדרה. קשר של אהבה גדולה, הערצה וכבוד שרר ביניהם. בהיעדרו מהבית בשל תפקידו הרבו לשוחח בטלפון, וחיים תמיד התקשה להיפרד, לסיים את השיחה ולנתק. כשהתעוררו בו תחושות קשות בעקבות אירועי משטרה קשים שעבר, פרק אותן עימה. הם נתנו זה לזה כוח ודאגו לטפח ולשמר את הקשר.

לשניים נולדו שני בנים ושלוש בנות – נתנאל, לידור, קורל, ליאן ואדל.

היה איש משפחה למופת ואב טוב ואכפתי, הרעיף עליהם אהבה, שימש אוזן קשבת, הושיט עזרה ותמך, ובכל מאודו רצה שיהיו מאושרים. ברוחב לב סיפק את צורכיהם, דאג שלא יחסר דבר, פינק אותם ו"נתן להם את הנשמה", כדברי הוריו. כעמוד התווך של הבית הפיח סביבו שמחת חיים והצחיק את כולם.

פרנסת המשפחה, היענות לכל צרכיה והאפשרות לחיות ברמת חיים גבוהה עמדו לנגד עיניו במחויבותו הגדולה, בעבודתו הקשה ובמסירותו למשטרה. לעמיתיו הרבה לספר על משפחתו ואמר שילדיו ורעייתו הם כל עולמו. בשובו ממשמרת היו בנותיו הקטנות, ליאן ואדל, רצות לקראתו וצועקות "אבא!" והוא התמוגג מהן.

בריאיון עימו סיפר שהחוויות מזירות פשע קשות שאליהן נקלע במסגרת תפקידו השפיעו על יחסו לילדיו – גרמו לו להיות רך יותר, ותרן ומגונן. דאגתו אליהם ולביטחונם באה לידי ביטוי למשל בהודעות בהולות ששלח להם כשלא הצליח להשיגם, ולמענם נסע לכל מקום בארץ ובכל זמן – בשירות הצבאי של בכורו נתנאל הגיע בהפתעה לטקס ההצטיינות; כשהבן לידור שירת בצה"ל, נסע אליו לבסיס להביא לו אוכל ולבלות במחיצתו; ואת קורל, שהלכה בדרכו והתגייסה כחיילת למשטרת ישראל, הסיע לכל מקום שבו שירתה.

כחובב בישול היה חיים המבשל העיקרי בבית, ואווירה משפחתית שררה במטבח בעת שעמל בו. הייתה זו הזדמנות עבורו להשקיע במשפחה ולהעניק לה אהבה, לכל בן משפחה הכין את מבוקשו. כדי לאתגר את עצמו, גיוון את הבישול במתכונים חדשים. תשוקתו לתחום הייתה רבה עד כדי כך שחלם לפתוח מסעדה לאחר פרישתו לגמלאות.

חיים אהב לשיר, ואחד הבילויים המשפחתיים המועדפים עליו היה שירת "קריוקי". כדמות מלכדת, ומאחר שאהב להכין בשר "על האש", ארגן ברוחב לב מפגשים עם חבריו ואוהביו הרבים. במפגשים אלה בלט בנוכחותו ובצחוקו והשרה אווירה שמחה וחיובית.

באופיו הידידותי נמנע מוויכוחים ומעימותים, בכל עת הפגין כוונות טובות ונכונות לנתינה, עזר לזולת לפני שחשב על עצמו. האנשים שליוו אותו בכל שלבי החיים – בשכונת ילדותו, בצבא ובמשטרה – כיבדו ואהבו אותו. בורך בחוש הומור מפותח ובחיוך כובש. בקרב עמיתיו ובני משפחתו סיפר בדיחות ו"עשה מתיחות", ואי אפשר היה שלא לחייך בקרבתו. היו בו הכרת הטוב, צניעות ואופטימיות, הוא האמין במעשיו ובחיים שהוא חי ומעולם לא התלונן. שמר על חיוניות, על אורח חיים בריא ועל כושר גופני.

מסירותו לתפקיד ומקצועיותו סייעו לרבים ותרמו להצלת חיים, ולאורך שירותו קיבל תעודות הצטיינות רבות. למשל, בשנת 2005 קיבל תעודת הוקרה על טיפולו המקצועי, היסודי, הענייני והאיכותי באירוע בזיכרון יעקב; בשנת 2008 קיבל את פרס מפקד מחוז מרכז על מצוינות; באוקטובר 2011 סיכן את עצמו בזמן שהחזיר בשלום נער עם צרכים מיוחדים שנקלע לצומת סואן, ועל כך קיבל אות הוקרה ממפקד מרחב השרון וממפקד התחנה; באות הוקרה אחר נכתב: "השוטר פועל ללחימה בפשיעה תוך כדי יוזמה ויצירתיות, מפעיל את השוטרים במבצעים שונים תוך השמת דגש על תפוקות, בעל חשיבה מקורית ומתן פתרונות שעונים על מכלול הבעיות". בשנת 2010 וביום העצמאות תשע"ז (2017) קיבל את אות השוטר המצטיין במרחב שרון: "במסגרת תפקידו פועל תוך גילוי קור רוח, יוזמה ושיקול דעת ובשיתוף פעולה עם גורמי התחנה וגורמים אזרחיים. השוטר מגלה מעורבות פעילה בכלל משימות ותחומי פעילות התחנה, אשר מביאה את היחידה בפרט והתחנה בכלל להישגים ראויים. השוטר מוערך באופן יוצא דופן על ידי מפקדיו ומהווה חונך ומודל לחיקוי עבור פקודיו". בשנת 2018 קיבל תעודת הוקרה מבנק "לאומי" על תרומתו לצמצום הונאות בכרטיסי אשראי בפרשיית "זיוף הכספומטים", ובשנים 2019 ו-2020 קיבל תעודות הערכה על פעולות השתלטות על חשודים בסיטואציות רגישות – פעולות שעשה בקור רוח, במקצועיות, באנושיות וברגישות, ובעקבותיהן נמנעו אבדות בנפש.

מפקדו כתב: "אדם נמרץ, מקצוען, אמיתי ותמיד חייכן. מוביל בעשייה, נערץ ומוערך על ידי מתנדבים, פקודים ומפקדים כאחד". סגן-ניצב פרץ ששירת עימו כתב: "איש ערכי, מקצוען, חדור מטרה בפעילות המבצעית לסיכול עבירות ותפיסת עבריינים. לאורך כל שירותו בלט בהצטיינותו". תמיד עזר לפקודיו – שוטרים ושוטרות – להתפתח ולהתקדם ותמך בהם.

ביום 17.2.2021, לפני שיצא מביתו למשמרת, קפצה עליו בתו אדל בת השלוש, חיבקה אותו באהבה וביקשה ממנו שיישאר איתה. חיים הבטיח שישוב במהרה ויבלה עימה יום שלם למוחרת. כמה שעות אחר כך, במהלך המשמרת, איתר שני חשודים בפריצה לבתי מגורים. במרדף רגלי נועז שניהל אחריהם ליד מחלף ג'לג'וליה, שבמהלכו גילה אומץ לב ונחישות, לקה בליבו והתמוטט. לאחר שפונה באמבולנס תוך כדי ביצוע פעולות החייאה, נאלצו הרופאים בבית החולים "מאיר" בכפר סבא לקבוע את מותו.

רב-נגד חיים אייל בן-חמו נפל בעת מילוי תפקידו ביום ה' באדר תשפ"א (17.2.2021). בן ארבעים ושש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אישה, שני בנים ושלוש בנות, הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.

על מצבתו חקקו אוהביו: "בעל ואבא אהוב ויקר, חייך נקטעו בטרם עת, אהבתך צניעותך וטוב ליבך יאירו דרכינו לעד".

רעייתו דינה ספדה: "העברנו עשרים ושש שנים של אהבה טהורה כמו בסרטים ... אתה החיים שלי, לא יכולתי לבקש מישהו יותר טוב ממך. הקמנו משפחה יפה עם חינוך וערכים. היית איתי ברגעים הכי יפים ושמחים בחיים. תמיד דאגת לי וטיפלת בי". במלאת שנה לנפילתו כתבה: "כל יום שעובר מרגיש לי כאילו אני בחלום. היית לי בעל מדהים ואבא טוב לילדים שלך. הייתה בינינו אהבה מיוחדת, והתמודדנו עם הכול בכוחות עצמנו. תמיד דאגנו אחד לשני. היו לנו חלומות ביחד – שתצא לפנסיה וניהנה בחיים כמו שרצינו ... היית משמעותי עבורי ועבור הילדים ... כלום כבר לא נראה אותו דבר בלעדיך, הבית ריק. היית אדם מיוחד ומלא בשמחת חיים. תמיד תהיה בליבי".

בנו נתנאל ספד: "אבא יקר ואהוב שלי, איך נפרדים מאיש שהיה כל עולמך? חבר, מורה, מנהיג, איש משפחה למופת ובעל לתפארת, ובעיקר אבא דואג ואוהב שאין שני לו, ולעולם לא יהיה לו תחליף".

ספד בנו לידור: "אבא, אתה החבר הכי טוב שלי ... כואב לי שלא נפרדנו כמו שצריך. אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך – אתה חלק ממני וממי שאני. ארצה תמיד להסב לך גאווה כמו שהיית רוצה. באמת שאתגעגע אליך, אביהו ... אתה המודל לחיקוי שלי".

ספדה בתו קורל: "לא אשכח את הפעם האחרונה שהייתי איתך. ראינו סרט ביחד כולנו בסלון על אימא וילדים באי בודד ששורדים לבד אחרי שאבא מת. לא חשבתי מעולם שיומיים אחרי זה אצטרך לחיות בסרט הזה. אבא, אני אוהבת אותך ומבטיחה להיות חזקה בשביל הבית והילדות הקטנות".

אברהם חמיו ספד: "היית לי כמו בן שלי, אהבתי אותך מאוד ... כששרו 'איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא', חיים, אנחנו בטוחים שאליך התכוונו. יש בך את כל מה שרק אפשר לבקש למען משפחתך והוריך וחבריך לעבודה ... לימדת אותנו להרחיק עד קו האופק, לאהוב את הטבע ואת בני האדם ולדעת לקבל גם את מה שלא היה מושלם".

בתו קורל סיימה את שירותה הצבאי ובחרה כמוהו להיות שוטרת במשטרת ישראל, ולשרת בתחנת כפר סבא.

במכללת המשטרה מועברים שיעורים בהם מסופר על חיים בתור שוטר המסמל את ערכי הארגון. בן, אחד מהפקודים שהוא עודד לצאת לקצונה, יזם מרוץ לזכרו במסגרת קורס קציני משטרה וסיפר: "אתה אבן היסוד של הסיור, כל כך הרבה שנים של נתינה ולימוד לכל הסיירים. מעריך מאוד את כל מה שנתת ולימדת אותי, הבדיחות, הכיף ותמיד ההרגשה הטובה והבטוחה לידך".

ביולי 2021 נחנך בתחנת משטרת כפר סבא גן לזכרו, "גן החיים", ובו פינת הנצחה עם אנדרטה לזכר נופלי התחנה. על קיר בתחנה מוצג דיוקנו לצד תיאור קורות חייו.

חיים מונצח באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש.